אמר ישוע: "עמי, היום תכבדוני בהצגתי בבית המקדש, המסורת היהודית לברך את הבכורים הזכרים. זה חוזר לאותה תקופה שבה נצלו הבכורות הזכרים של בני ישראל במצרים, והמצרים סבלו מאובדן הבכורות הזכרים שלהם שנפטרו בפליטה האחרונה מבין עשרת המגפות. זו הייתה הנקודה המפנה בשחרור הפרעה את היהודים לעזוב מצרים. זה גם יום מסורת בברכת נרות, שמבשרת לכם את ברכת הגרונות מחר ביום החג של סנט בליז'. נרות מבורך גם יהיו צריכים ונגדיים כאשר תעמודו מול שלושת הימים האפלים, שכן הם יהיו המקור המותר יחיד לאור. יש הרבה מסורות שאתם מכבדים באמונתכם שהן מעניקות כבוד, תודה ושבח לי. עליכם לכבד ולקבל את הנוכחות האמיתית שלי בסקרמנט הקדוש שלי, מה שאומר להכריע או להתכופף אלי בקומוניון קודש או בטאבולצ'ל שלי. יותר כבוד לקבל את הוסט המוקדש על הלשון מאשר ביד. גם לישועה גדולה עם צלב גדול על המזבח עוזרת לכם לזכות בזכרוני איך מתתי מוות קשה כדי להציל כל נשמותיכם. לבוא למסה ביום ראשון זה לא רק מסורת, אלא חלק מפקודתי השלישית. כבר כשאתם מזניחים את הכבוד הזה לי, אתם בדרך הלא נכונה להחליש את אהבתכם אלי באמונתכם."
ישו אמר: "עמי, אלה שגרים במדינות הצפוניות מכירים את החורפים הארוכים והקרים ואת הצורך במקור דלק כדי לשמור על חום. במשך שנים רבות הייתם מזומנים בדליקי טבעיים יחסית זולים כמו גז טבעי, פרופאן, עץ ודלק. כאשר היה לכם סופת קרח והפסקת חשמל למעלה משבוע, ראיתם את הערך של מקור דלק חלופי בעץ ובקרוסין שלכם. גם במנוחותיי, הורהתי לעמי להחזיק לפחות בשני מקורות דלק לחימום. במנוחותיי אפילו אשכפל את הדלק אם צורך לך כדי לשמור על חום בחורף או ללהטין את האוכל שלכם. הבוטחו בי לספק לכל הצרכים שלכם לאורך זמן המשבר. הרבה נסים יבוצעו הן כהגנה והן בדרכי סיפוק מזון."