(דיווחו של מרקוס טאדו): הרוח הקודש הופיעה כמו פעמים אחרות, עם המראה של אדם בגיל כ-30, עיניים כחולות, אם כי היום הוא לבש תוניקה בצבע כחול בהיר באור אינטנסיבי. ההודעה ניתנה בשנייה יחיד, מכיוון שהאדון פנתה לכל אחד בפרטיות. לאחר הברכות הראשונות, אמר לי:
רוח קודש אלוהית
"-באי, בני, השמע את מה שאני, אלוקיך, אומר לך היום. אנוכי זה שלבך חופר ללא הולדת, אך לא מוצא, כי אתה מחפש זאת שהרי רק אני הוא ויכול לתת בעולם הבריאה. אנכי זה הבא אליך להעניק אור, שלום ואהבה! בני, רוצה שאתה תבוא אלי כדי שתוכל לקבל את חוכמתי. למען זאת, עליך לבוא אלי דרך מרים. היא זו שממתיקה אותי, מגעת בלבי הפנימי ויכולה לקחת ממני מה שהיא רצויה. אלו שהפנו אליה לרכוש חכמה אלוהית מגיעים אליה במלואה, כי בקולה של מרים אני לא יכול לעמוד ולהעניק כל מה שבקשה הנפש הפונה אליה. היא יכולה להעניק לנפשות חוכמת האל, שכן תמיד הייתה וישנה מלואת חכמה! נפשות שקיבלו את מתנת החכמה מידיה של מרים יודעות לזהות את אות הזמן הזה, כלומר הבקרה של אלוהים איתה ובה לעצב, להזהיר, לצור ולהכין את כולה הארץ לקראת ירידתי ההיסטורי השני. אלו שלא רכשו חוכמה מידייה של מרים לא יכולים לזהות הבקרה זו של אלוהים בהראות, שכן סרבו ודחו את מרים, לא רצו לשמוע לה, כך שהם עצמם עיוורים ומטעים אותם. אם אהבתי באמת, היו מזהים הבקרה שלי בהראות אשתי השמיימית, מרים! לכן חייהם טעות רצופה, 'חשיבה' רצופה, 'דמיון' רצוף, כי הם לא רכשו את חוכמת האל שהרי רק דרך מרים אני יכול לתת להם. עתה, בני, שומע אותי, אם תרצה את חוכמתי, תפלל לי כך:
"רוּחַ קָדֹשׁ! אִישׁת נְפָשׁי! בּוֹאֵלִי לְהַמְרִיךְ אוֹתוֹ עֲבֹדוֹת שִׂמְחָה וּבְחוֹרוֹת, כְּדֶה הוּא יֵשׁ תַּעֲנוג לְעֵינֶיךָ וְיַרְצוּ נַפְשִׁי! אַתָּה רוצֶה לִישְׂבֹּע בְּנַפְשִׁי: עֲשֵׂה אוֹתוֹ גַן, תֵּן לוֹ שׁלוֹמֶךָ! אַתָּה רוצֶה לַעֲשׂוֹת בְּעַדִי: תֵּן אוֹתוֹ חֵן. אַתָּה רוצֶה לַעֲבֹד בִּי: הֱיוּ חַיַּי! אַתָּה רוצֶה לְהַזְרִיחַ אוֹרוֹךָ: הֱיוּ מוֹרֵא עֵינַי. אַתָּה רוצֶה לְגַלּוֹת אַהבתְךָ: הֱיוּ הלהב שֶׁמַּפְטִיר אוֹתוֹ! אַתָּה רוצֶה לְהַרְווֹת מַיִם בַּחוֹל: צְמַח עַל הַמַּים שֶׁמַּרְקֵךְ קַשָׂיו וְחוֹלוֹ! רוּחַ קָדֹשׁ! כָּל זֶה אָנָא לְפָנֶיךָ עַל מרים, בְּמרים וּבְתוֹךְ מרים, שֶׁכּוֹחַ הַעֲפוּר אֵינִי נוֹתֵן לָקַחַת כָּל חֵן וְאַהֲבָתוֹ! אָנָא, עַל אַהבתךָ הַדּוֹלֶקֶת בָּהּ, תָּבוֹא עָליי וְתַמְלֵא בִּי מַחְשׁבָתוֹ הקָדוֹשׁ לִישׂוּעָה. אָמֵן!"
"התפלל לי ככה, בני, ואני אשמע אותך נוח ומתון, ואתן לך את האורות של אהבתי האינסופית, חותם עליך בחיבוקי וחושב אותך לאובייקט אהובה כל רגע. שאר בשלווה. ברכתי".
(דו"ח מרקוס): אז ברכני, דיבר לי במילים פרטיות ויעלם.