מרקוס, היום אני, מלאך השלום, בא מהשמים כדי לספר לך שהלבושים של ישו, מריה וקדוש יוסף שמחים מאוד על כך שאתה הביא את הספרים לחייו הקדושה ביותר כאן.
ידע כי מעשיך זה בעל ערך משולש:
- אף שלא נחשפו לך דברים אלה, אתה מאמין בהם ומפיץ אותם;
- כיוון שהגילויות האלה מוחבאים על ידי הכנסייה והאנושות, אתה תוציא אותן מהמחבוא ותתן אותם לעולם;
- ללא הון או רכוש חומרי לקנות ספרי 'עיר האלוהית של אל' ואף על פי שאתה עני, אתה נלחם, פותח, לוחם ומצליח להביא אותם כאן, וממנה הם יגיעו לכל העולם.
לכן, תחוש אשמורת, כי תברך על ידי המלכה העליונה של השמים וארץ בכל יום בחייך, ותהיה מונחה, מגנה ומאוהבת על ידה לנצח. שטן וכול הלהטון זועמים עם הספרים האלה ועמך, אבל אל תפחד כי אנחנו נהייה עימכם תמיד, תמיד.
הראיה שאתה ראית אתמול (1) הייתה הודעה נבואית של מה יהיו המקדש בזמנים הקרובים.
כאן, (2) תהיה באמת העיר האלוהית של אם אל, וגן העדן השמיימי של מלאכים וקדושים.
ספר לאנשים שלקחו את ספרי 'עיר האלוהית של אל' איתן, שאם הם ייקחו אותם, הם יקבלו כניסה לפרדיס עצמם, כי מי שקורא בהם ומפעל אותם, בטוח שיושיע.
הערה: (1) זה היה חזון שראיתי בליל 5-6 באפריל במצפה ההשתקפויות. דיברתי בנוח עם השרות הקטנות האחרים של מרים, סביב חצות הלילה. פתאום ראיתי מופיע, מלמעלה למטה, בראש הגבעה הקטנה שם מתקיימת האכלת הגדולה של 7 בכל חודש, צורה ענקית של כנסייה כלבה עם צלב כחול יפה בקצה המגדל, שפיזר אור כך יפה ומרשים עד שהרגשתי אפילו מיסטי; אז שארתי ושמעתי פעמונים גדולים במגדל הזה מצלצלים במופלא. אחר-כך ראיתי כיצד שני עמודים גדולים ומחולקים סביב הכנסייה הגדולה הזו, ויורדים למטה. לאחר מכן השקפתי לכיוון הקפלה שבנויה במצפה וראיתי אותה גמורה, יפה, עם קורת עץ כחול-אפור, צבע של שמלת גבירתנו, מלכת השלום ושליחת השלום, וכלבה. זה היה בלבול מה ראיתי. אחר-כך השקפתי לכיוון המעיין וראיתי אותו מכוסה בנדרים ותרומות לגבירתנו. כשהשקפתי מעלה יותר ראתתי בניינים אחרים שאינני יכול להבין בדיוק מה הם משמעם.
שאלתי את חברותי אם הן שומעות את הפעמונים וראיות מה שהראיתי, אבל ענו שלא. המשכתי לצבוע אותן לכיוון הדברים שראתי, אך הם לא ראו דבר.
כשהתבוננתי בכיוון האלה הגדולות, פתאום שמעתי קול של קולות שרים יוצאים מהכניסה למקדש והגיעו יותר ויותר קרוב. כשהסתכלתי יותר מדוקדק ראיתי קבוצה גדולה של אנשים מתקרבת אלי. הלכתי לפגוש אותם. החברים שלי עקבו אחרי. כשהייתי אצלהם, הבחנתי שהלבוש שלהם היה שונה מהרשנו, במיוחד סוג של "כובע" שאחדים מהם לבשו על ראשיהם, ואני הגעתי במהרה למסקנה שלא הם לא מברזיל. שאלתם מאין הם ואם הם מבינים מה אומר להם. ענו כן, דבר שהפליג אותי מאוד. אז אחד מהם שנראה לי כמנהיג הקבוצה אמר לי, "אנחנו מרוסיה ואנחנו באים כאן לברך ולהתודה לאם הגדולה של אלוהים שגילתה את עצמה כאן וצילה את אומה.
אז צעקתי, "אלוהי! מרוסיה? אבל כיצד ידעתם כך מהר שהגבירה הופיעה כאן, אם לא אף אחד בסביבה יודעים על זה?" אז ענה לי, "אך כיצד אתה לא יודע? העולם כולו כבר בא כאן, ואנחנו אחת האומות האחרונות שבאות כאן. (כאן סיפר לי את שם השנה, דבר שהפליג אותי מאוד באותה העת, אבל לאחר החזון, שכחתי אותו לחלוטין, זוכרת רק את המספר האחרון שהיה 9, לא ידעתי כיצד זה יכול היה לקרות, כך שאני יותר לא יודעת אם השנה הייתה 2009, 2019, 2029 וכו'). העולם כולו כבר בא כאן!" הוא המשיך.
הייתי מופתע ומתפלא, בלי יכולת לדבר מילה אחת. אז פנתתי אליהם במילים של ברכות והכרת תודה, ובקשתי מהם להיכנס לקדושה, ואז הגיע מנהיגם כדי לתת לי חיבוק אחווה. גם אני הלכתי לחבק אותו בעוד אחרים שרו, כשפתאום האיש נעלם יחד עם כל אלה שבאו עמו. כאשר התבוננתי סביבני, הייתי לבדי עם חברים שלי. שאלתי אותם אם ראו את האנשים הללו, והם השיבו לי לא. שאלתי אותם אם שמעו מה אמרו, והיו עונים שהשמיעו רק מה אני דיברתי ולא יותר מכך. רק אז הבנתי שכל זה היה חזון, חזיון על העתיד של הקדושה של ההראות ביפקראי, וכי אלוהים מראה לי כך, מעט ממה שהוא יעשה כאן. כאשר התבוננתי סביבני, הכנסייה הגדולה הזו נעלמה, והקפלה הייתה במצבה הרגיל שלה. דיברנו על זה במשך זמן רב, ולבבותינו שלי ושל חברים שלי מלאים בשמחה ואושר, אושר גדול עד שלא ניתן לומר ולא לשמור. וזה האושר הזה שאני רוצה עכשיו, כאשר כותב את כל מה שראיתי והשמעתי.
אף על פי שאיני יודע איך או מתי, ידוע לי שהאלוהים, אדוננו וגברתנו, שמורים דברים גדולים עבורי ועבור הקדושה הזו. ואני אשתפלל והמתין. ידוע לי שאלוהים הוא כל-יכול וכל-ידע. אני סומך עליו. אני סומך עליו וגם על גברתנו, ואומר "כן" גם ללא הבנה או יודע דבר. "כן". תמיד "כן"!
לאחר כל זה, פרשנו ונסעו הביתה.
הערה: (2) כאן מלאך השלום מתייחס לקדושה של ההראות של ישו ומרים ביפקראי.