יום רביעי, 5 באוגוסט 2015

חג ההקדשה של הבזיליקה של סנטה מריה מאיור – יום הולדתה האמיתי של אם הקודש

התקשרות ממריה הרצון שניתנה לראייתנית מורין סוויני-קייל בנורת' רידג'ויל, ארה"ב

מרים באה כמריה הרצון. היא אומרת, "תהילה לישוע."

"הקורא הטוב (קורא ד'ארס) דבר אליך אתמול על תכונותיו של כהן טוב. ישנם דברים רבים שאיננו סיפר לך, והם הרבה יותר מרגשים."

"כל יום יש כוהנים, בישופים ואפילו קרדינלים שמתגלגלים אל אבדונם. רובם מאבדים את נשמותיהם על מה שלא עשו! הם לא סיפקו הנהגה רוחנית יציבה לצאנן שלהם. כן, יש מעט - ולא הרבה - פופות גם בגיהנום, וזאת בעיקר מהסיבות האלה. הודעה זו תעורר צחוק מצד מנהיגי הכנסייה. אבל למה? הם, מכל בני אדם, חייבים להיות מושלמים בתמימותם האישית כדי להנהיג אחרים בנושא זה. לא אשיה לך אם לא אפשר לנהגים דתיים לחשוב שהקריאה שלהם מצילה את נשמתם. זו תגובתם לקריאתו שמצילה או גוזרת עליהם גורל! אף אחד לא צריך להאמין שהוא מעבר לגזר הדין!"

היא עוצרת ואני (מורין) מרגישה לה יום הולדת שמח. הופעתה משתנה אז לזהב וללבן. היא נודדת ואומרת, 'תודה.'

"התי היום אני רוצה לחגוג את כל החיים מההריון עד המוות הטבעי. זה חוסר הערכה של האנושות בחיים שמחריב את היפייה התמימה של העולם כפי שאתם מכירים אותו. כל הטכנולוגיה שהאליר אלוהים את האדם אינה מעמיקה את הקשר בין האנושות לבוראו. במקום זאת, היא מוצגת כאמצעי אנושי נפרד מאלוהים. לא יאמן! אותה טכנולוגיה הובילה לסוגים חדשים של חטאים."

"כאימה שלכם, אני משתמשת בהזדמנות ליום ההולדת שלי להזהיר ולגעור בחברה נכשלת ובנהגות מוטעות לחזור בתשובה ולחזר לרצון האל. בוחרו לעשות שמח אלוהים ולא את עצמכם. אם כל אחד יעשה זאת כמו בנינווה, צדקת האל עדיין תוכל להיות מתונה. כך או כך, צדקת האל קוראת למילוי."

קרואו יונה ג:א-י+

אז בא דבר ה' אל יונה בפעם השנייה, לומר: "קום, לך אל נינוה העיר הגדולה והקריא בה את הקול אשר אני דובר אליך." ויקם יונה וילך לנינוה כדבר ה'. ונינוה הייתה עיר גדולה לאלף, שלשה ימים הליכה. ויחל יונה לבא לעיר, היום אחד הלכה. ויקרא: "עוד ארבעים יום וננווה תהפוך!" ויאמינו אנשי נינוה באלהים; וקראו צום, ולבשו שק ועפר עליהם מן הגדול עד הקטן. ואז הגיע הדבר אל מלך נינוה, ויקם מיכסאו, והסיר את מדיו ממנו, וילבש שק, ויושב על האפר. ויקרא וקרא בנינוה: "בצוות המלך ונשיאיה לא יטעם אדם ובהמה, בקר ולא צאן; לא ישתה מים; ואדם והבהמות ילבשו שק, ויקראו אל אלהים בחזקה; ויָסֻרוּ איש מדרכו הרעה ומחמס אשר בידיו. מי יודע, עשׂה ה' וניחם, ויסור את חרונו הגדול ממנו, ואל נאבד." וראה אלהים את מעשהיהם, כִּי שָׁבוּ מדרכם הרעה; וינחם אלהים על ההרע אשר דיבר לעשות להם, ולא עשׂה.

+-פסוקי הקודש שנבקשו לקריאה על ידי גברת החסד שלנו.

-התורה נלקחה מהמקרא איגנטיאוס.