יום שישי, 29 בנובמבר 2013

קריאת דחוף של ישו’, הסעודת הקודש, לעולם הקתולי.

תפללו בשרשרת ילדיי כדי שיבוטלו בכנסייתי הקומוניון ביד והקדשת הקומוניון על ידי לא-כהנים כי זה חילול השם גורם לשמים לבכות ומאס את אבי!

יילדיי, השלום שלי יהיה עמכם.

הכל מגיע לקיצו, כך הוכן על ידי אבי. זמן הרחמים מתקצר, ומעט מאוד נותר עד שיתמלא כליל. בקרוב יבוא הזמן לצדק, וכול מה שתראו בבריאה תתפנה; עם ‘האזהרה’ והנס’ ישלם הזמן של רחמים.

השמים ממשיכים להזהיר את האנושות להתכונן לאלו האירועים הגדולים שישנו את חייכם. איך זה מאוס שהרבה אינם רוצים להאמין ומשכו בחייהם היומיים מבלי לשמע לקריאותינו. ילדי אמונה קטנה, אם האירועים המתוארים במילה הקדושה ובהודעות שאנחנו נותנים לאנושות דרך הנביאים של סוף הימים לא התממשו, זה הודות לרחמי אבי, שמנע את מימוש הכל באמצעות תפילת אימי. השמים ואימי מתפללים עבור האנושות הזאת, אך כאשר יגמר השני האחרון של רחמים, כל דבר ישתחרר. הבנו שאבי לא מרוצה במוות החוטא.

תפללו בשרשרת, ילדיי, כדי שיבוטלו בכנסייתי הקומוניון בידיים והקדשת הנוצרים. כי זה החילול גורם לאבל השמים והוא מכאיב את אבי! זכרו שהכוח של שרשרת התפילה, הצום ופרישות יגרמו לכל דבר לקרוס. זה פוגע ומכאיב לי לראות כמה נוצרים וחוקרי דת חוללים את אלוהי, חלקם מקבלים אותי בידיים ואחרים נתנים כאילו אני חומר או פריט לחם, הם לא מבינים שאני חי ומתחיל חיים ביןכם בפשטות של האוסטיה המוקדשת. הראו! כפי שאנוכי זועף, זהו השכר שהנחת לי על אהבתי? רבות מהנשמות נמצאות בעומקים של הגיהנום ואחרות נידונו בשל חילול הזה הנפלא. "Noli Me Tangere!” אל תיגעו אותי!, כי ידיכם לא ראויים להחזיק אותי ולנתן אותי. זהו השירות הסקרמנטלי שניתן רק לכהנים, בישופים, קרדינלים והאפיפיור, רק ידי כוהן מוקדשות על ידי משיח הכהונה יכולים לגעת בי.

עשו הודאות טובות, תגברו את חושיכם ותפללו מזמור 51, שאני נתתי לשרתי דוד לפני לקבל אותי בקומוניון, אם לא תקחו חלק בסעודה הפסחא שלי, אין אפשרות שתתזונו בגופי ובדמי. אומר זאת כי רבים מגיעים לסוף הקרבן הקדוש כדי לקחת כדרך העולם; אחרים מקבלים אותי בחטא מוות, ללא ידיעה שהם שתו את גביע דינם. עליכם להודות לפחות כל חודש, אך אם תבצעו עברות חמורות צריך לעשות זאת מיידית, רבים מבלי הודאה במשך חודשים, כי לפי הדעה שלהם הם לא חטאו, אומר: אתם כולם חוטאים, רק אלוהים קדוש, או מה טעות גדולה שיש לכם, ואיזה מחסור באוונגליזציה בכנסייתי! אזכיר לך את מילות מזמור 51 שאומרות: "כי בחטא הולדתי ובעווון ילדה אותי אמי." (מזמור 51, 7).

מה עצב אני מרגיש לראות כה רבים מבני, מקבלים את גופי ודמי ללא הודה ראשונה. האפוסטסיה נכנסה לביתי, הרבה מביתן נשארים ריקים ואחרים הפכו למוזיאונים ואני נשכח בשקטם של הקדשותיהם. אוי מה בוגדות! בדידות ועצב תפסו אותי! מה כאב אני מרגיש לראות את רוב האנושות כה אבודה! כאשר יגיעו הימים החשוכים, לא תשאיר לי בתיכם פתוחים, ואז, תקריאו אדוני, אדוני, איפה אתה?; באו להצילנו, אך אף אחד לא ישמע אותכם.

באו לבקר אותי, אל תעזבו אותי לבד, זה אביכם ומשיעכם, שממתין לכם, אל תשחיתו את מקור הרחמים שאני מציע לכם; באו להרגיע רעבכם ולהשקות צמאתכם, אני ממתין בזרועות פתוחות ליתן את אהובתי, סליחתי וחיים בשפעות.

ישואך האהוב, הקודש הבזר.

הפצו את הודעתי לכל בני אדם.