בתחילת המיסה הקדושה של יום ראשון, כאשר אדוננו ישוע ואני נפגשים, אנחנו מאוחדים. כך הוא כמהה שאנשים יהיו מאוחדים איתו כשהוא נמצא על המזבח.
מיד, כשאני בנוכחותו, הוא מספר לי ומראה לי כמה הוא סובל בגלל האנושות, וכמה עמוק העולם פוגע בו.
הוא אמר: "אני שולח להם אסונות, אני שולח להם דברים רבים, אך נראה שדבר אינו נוגע בהם. דבר אינו נוגע באנושות".
הוא שואל: "מה לא בסדר עם האנושות הזו?"
אמרתי: "אדון ישוע, אולי כדאי שתיתן להם אות, אות קבוע".
הוא אמר: "כן, הם מחכים לזה. הם קובעים תאריכים — זה לא ממני. הם תמיד קובעים אותם. כאשר רוח הקודש תתגלה בעולם, או כל אות שיינתן, זה יקרה פתאום, מבלי להודיע לאיש".
"אמרי לאנשים לחזור בתשובה ולהתפלל, כי העולם פוגע בי בצורה כה עמוקה".
"אתם כבר לא יכולים לעצור את המלחמה. היא הלכה רחוק מדי. בייחוד רוסיה. רוסיה היא מדינה מסוכנת מאוד. הוא (פוטין) לא מוותר. הוא רוצה במלחמה, ואם הוא יסלים אותה, אז העולם ייגרר לתוכה ותהיה זו סבל."
"התפללו עבור מנהיגי העולם ועבור כולם. הכל בעולם מושחת."
"העולם דוחה אותי ופוגע בי בצורה כה חמורה."
אמרתי, "אדון ישוע, תמיד אמרת שאתה עומד לשלוח את רוח הקודש. אבל מתי תיתן לי בשורות טובות כדי שאוכל לספר לאנשים?"
הוא ענה, "הבשורות הטובות לא יגיעו, לא כל כך מהר. הן יגיעו כאשר אמלוך על פני האדמה. לשם כך, עליכם להתפלל שאבוא מהר יותר."
אדוננו הוא אל של רחמים ואהבה. הוא ממתין לאנשים להשתנות ולשוב אליו לפני שישלח את רוח הקודש.