יילדי, מרים הטוהרת, אם כל העמים, אם האלוהים, אם הכנסייה, מלכת המלאכים, עזרת החוטאים ואם רחמנית של כל ילדי האדמה, הנה, ילדים, היום היא באה אליכם לאהבה ולברכה.
ילדים, אני באה עם כאב בלבי! הראיתם? סכסוך נוסף! כמה עוד ילדים ייפלו?
אני פונה לאמריקה וישראל: "הפסיקו! אל תבצעו טבחים נוספים, עבודו למען העולם של שלום ואהבה, אסרו על פצצות ונשק ותביטו זה בזה בעיני אחים ואחיות, ואם מישהו חייב לסבל, אין זה חשוב, העולם בשלום יותר חשוב. תביטו בפני העמים שאתם משלטים, הם ילדי האלוהים, תמימים כמו אתכם, אך עם הפרש אחד: אתם בחרו בדרך השטן!"
יילדי, כל העמים, התאחדו ותרצו, אלוהים האב זועף!
כשהתכוונתי לרדת לארץ, שמעתי קול אפל וסובלני אומר: “מריה, מריה, באי אלי רגע!” אמרתי: “הינני, אב הבן!” “מריה,” אמר לי בקול סובלני, “כשתחזרי מארץ, תוכל לחזור אלי שוב? כן, אישה, באי אלי ותנחמי את לבי הקדוש ביותר, שאינו סובל כל כך הרבה מכל מה שקורה על פני הארץ הזו!”
ענתי: “כן, אב, אגיע לארץ ואצער קולנית שוב, לא לסכסוך, כן לשלוום, ואחר כך אחזור ותמיכה בך בכל אהבת הקודש שלי!”
זה היה השיחה עם אלוהים האב השמיימי!
גם אתם, דרך התפילה, תמיכו בליבו הקדוש ביותר של האב!
תהללה לאב, לבנו ולרוח הקודש.
ילדים, אם מריה ראתה אתכם כלכם ואהבה אתכם כלכם מהעומק של ליבה.
ברכתי אותך.
תפלו, תפלו, תפלו!
המדונה הייתה לבושה בלבן עם מנטל כחול, היא לבשה כתר של שנים עשר כוכבים על ראשה ויש היה עשן שחור תחת רגליה.