ילדי, ילדי, הגענו עתה לעונת האדוונט, ולכן אני מזמינה אתכם במיוחד לקצר קריאה זו כדי שתוכלו כל אחד מהכם לנתר נרות אלו, סימנים של תקווה, לשמים.
אמנם, יקרי לי, עונת האדוונט היא עונה של תקווה, התקווה להעיד על לידה של אדוני ישו המשיח, שיעלה לעולם ומת לאחר מכן על הצלב למען גאולת האנושות, להציל את כל נשמותיכם.
לכן אני מבקשת מכם לכבות את כל האורות ולנתר נרות אלו של תקווה, סימנים לאהבה ולתודה לאדוני, בחשיכה מוחלטת.
שרו שרו, העריצו אותו, ואני אמא מריה, אם חסד נוצרי, מאמינה את שמחותיכם, צעריכם, דאגותיכם, פחדיכם, אך גם השמחה שאתם לעיתים חווים.
נתרו נרות אלו ילדי, כי הם סימני האמונה הבלתי נעקרת שלכם באהבת אלוהים. זהו סמל לשמחה, שלום, אהבה וחרות.
ההשרצה שלי קצר הלילה, כי מצפה ממנו תפיסה עמוקה מאתכם ברגליו של עץ החבית שלי. אנחנו צופים מכם, ילדי, אמונה מוחלטת באחד שבעוד ימים יחיה.
אני מבקשת ממך, ילדים, להדליק את הנרות שלכם, להוציא אותם לשמיים ולשיר ולהעריץ את אדוניכם ישו המשיח. גם אני מבקשת שיהיו מוצאים את הקודש הבזה כדי שתוכל לראות אותו ותבינו שהוא שם לפנייך יחיה ואז ימות על הצלב לגאולת חטאייכם.
תודה לכם שהגעתם אלי הערב הזה. היותכם בטוחים באהבת אמי וההגנה האלוהית שלי.
אימכם השמימיים, מרים, אם צדקה נוצרית