יום ראשון, 17 באפריל 2016
אדורציה צ'פל

שלום ישו שלי תמיד נוכח באוצרות הקודש של המזבח. אני מאמין בך, מכבד אותך, משבח את שמך ואוהב אותך. תודה על אהבתך לי, ישו מתוק. תודה שהאתה הרועה הטוב ושאת רעה אותי דרך האירועים של השבוע שעבר. נא לדרוך אותי בשבוע הזה וכל יום שארית חיי. תודה על הסימנים הקטנים של התקדמות (שם נמחק) עשה בהחלמתו. יש לו עוד הרבה לעשות, אדוני אבל אני ממשיך לחכות בתיקווה ואמון בך. נא לרפא אותו, אדוני ישו. אתה שיכול לבצע הכל. אין דבר קשה מדי עבורך, אדוני.
קדוש פדר פייו, תודה על העידוד שלך ועל הסכמתך להתפלל למען (שם נמחק). אתה היה אב רוחני יפה לי ואני מודים לך על הכל שעושה ועל כל מה שאתה. ישו, אני מציעת תפילה לכל אדם שאני מכיר שחולה וסובל והביאתי כל אחד אליך וביקשתי חסדי מרפא עבור (שמות נמחקים) וכל אלה בעולם החולים; במיוחד אלו שלא יש להם מי שיתפללו למענם. רפאם, ישו. תנוח אותם ונתן להם נחמה כך שאינם ירגישו בודדים. אדוני, אני גם מתפלל עבור (שם נמחק) שהפסידה את בעלה. ברך אותה ונחה אותה וגם ילדיהם. רעה אותם, ישו בזמן זה של אובדן גדול וצער.
אדוני אלוהים, אתה יודע הכל. אתה יודע את צרכיהם של כל אדם. עבור אלה שיעברו מן החיים הזמניים והעומדים לפנייך היום, תספק לכל אחד את הצרכיו כך שייכנס לשמחת השמים. תודה לך על החיים, אדוני. תודה לך על מתנת הישועה שהרוויחת עבורנו בעזרת הנחת חיייך למענינו, צאונך העצורים. אדוני, אנחנו כבשים פגועים, מכוסים ופעמים רבות רעים לריח, ואני מאדיר אותך על אהבתך אלינו כך שהנו אך גם על אהבתך הגדולה שאינה חושקת לעזוב אותנו במצב זה. תהילה לך על חיי הסקרמנט של הכנסייה. תודה, ישוע. אנא מתפלל שאתה תרחץ אותנו בדמך הקדוש כך שיום אחד נראה כמו קדושים ברשעון שהם לבושים בגדים לבנים ועומדים קרוב לכיסאו הקדש בשמים ומחזירים לך תודה ומשבחים אתך על הוליכתם דרך זמן הצרה הגדולה. תן לנו חסדי אהבה גיבורה ואומלות, עוז ורוח. השנה לבונינו המבוהלים והמתבולים ללבבות שבאמון ברועה שלהם, באמונה בבעלם ומושיעם ויציבות טהרה ונאמנות אליך, אלהינו. השנה את תפילתי, ישוע, לאש דודך. יהי כך, ישוע כרצונך, כי רצונך יפה בכל דרך. ישוע, אני בוטח בך. ישוע, אני בוטח בך.
“בתי היקרה, אנוכי אוהב אותך מאוד. זו הייתה שבועה קשה, ילדי. אף על פי שהרגשת לבד, מבודדת וחושכת, היהתי תמיד קרוב אליך. משכת לי אל לב הקודש שלי והחזקתי אותך, ילדתי הקטנה. תודה לך שעל אהבת ידידותי, אף על פי שלא יכלת להרגיש את קרבותי. אתה גדלה באמון, ילדי. אהבתך אלי גוברת. לא רואה זאת, ילדה קטנה שלי אך כך זה. אתה יודע שאני לא אשאיר אותך ללא תלות על מה שזה נראה או מרגיש וזו היא גדילה, ילדתי היקרה. זו היא הגדלה. הזנחה השקטת לרצון האלוהים הוא האהבה הגוברת עם הזמן דרך הרבה ניסיונות ומיסוי.”
ישו, אני לא יודע על זה, אך אנחנו מאמינים בך. אנחנו מאמינים בך. אנחנו מאמינים באהבתך. עם העלייה בקשיים שניסיתי נתנה יותר תלות בבך וידיעה עמוקה יותר כמה אני חלוש ואיך אני לא מושלם כל כך. אין דבר שאוכל להשיג, משימה שיכולתי לקחת על עצמי, מעשה אהבה שעושה אלא אם אתה עושה את העבודה בידי ובדרכי. אתה זה שהשלים. אתה זה שמוביל לצמיחה. אתה זה האוהב. הקרדיט היחיד שאוכל לקח הוא לזמנים שבהייתי נכשל. זמנים אלה רבים, ישו ואלה כולן באחריותי. כל ההצלחות שלך, ישו וזמן שהצליחת להשתמש בי, למרות עצמי אני משבח אותך ומגיד תודה על חסדך ורחמיך. בלי כבוד, אדוני, לא אשאף לנשום. בלי כבוד, אפילו אבד מיד, ישו אך זה לא דואג לי אם אתה מחליט זאת עבורי כל עוד אוכל לקרוס בבזקותיך. זה הכל שמשמעות לו לידי. הגעתי לדעת שאמרתך תמיד היא אהבה ואמרתך הטובה ביותר ללא קשר לכיצד נראה לעיני אדם. אהבתך מושלמת ולתנאי. אנחנו מאמינים באהבתך, אדוני. אנחנו מאמינים בה לכל בן-אדם וכל יצור בעולם. אדוני, אני ממשיך לבקש מרפואה של קרובי ואני מבקש ממך לתת לי את הרשות הזו כי יודעתי שאין קשר כיצד אני מתפלל, אמרתך תיעשה. עד שתאמר 'לא' אני ממשיך לבקשתך. בסוף, אמרתך מושלמת. מכיוון שלא ידעי (כמעט לא) את אמרתך, אנחנו סומכים על נכונותו לרפואה בהתבסס על הסיפורים בברית החדשה המלאים בדוגמאות של חסדך לחולים, לסובלים ולחרטים. אני ממשיך לבוא כבקשן וכמו אלה שירדו את חברם על מיטה דרך הגג בבית בו לימדת, כך גם אנחנו עושים. אנחנו סומכים על טובתך ורחמיך, ישו ועל רחמנותך הגדולה לחולים נפשיים או גופניים או חולי-רוח. מרפא, ישו העדין. מרפא.
“כבשי הקטן שלי, לבבך כבד מאהבתם של החולים והצריכים רופא, אחד שמרפא בשמי. לבך נוהג עם הלחץ של עול זה של אהבה שאתה נשאת עבור אחיך ואחותיך. השאר את העול הזה איתי כעת, בתי. עליך לעשות זאת כדי לפנות מקום בלבך לשמחתי. אחרת, דאגה זו, עצבון זה, לא משאיר מקום לשמחה באדוני. פנה מקום לשמחתי ילדי ואז תוכל חסדים של שמחה ליטול שורש בלבבך. הפסקת הזו והנתינת לי גם מעשה אמונה ואשכולה אחד שאני אכבד.”
כן, ישוע. כפי שהראת. אדוני, אנחנו משאירים את העול על ליבני איתך עתה. הכל שלי, כולל עולות אלה הם שלך עתה. ישוע, אנחנו נותנים אותם לך ומסגרים אותם בזרועותיך החזקות והכושרות וביידיים מרפאות. תעשה את כל האנשים היפים הללו חדשים, ישוע. רפי אותם מהראש שלהם עד כפות רגליהם. שיקום כל תא בגופם ואף יצר מחדש את התאים החולים אם צורך. הכל שלך, אדוני ואלוהי לעשות עם מה שתחפוץ. האם תרפה אותם עתה או תרפי אותם בשמים, ישוע, עשה מה שטוב ביותר לנשמותיהם ולנשמות אחרים הם יכולים להשפיע עליהן למען ממלכתך. הם שלך, ישוע. תודה אלוהים!”
“בתי, עתה רצוני חופשי לעבוד כאשר לפני כן רצונך היה מחזיק במה שאתה רוצה. בתי היקרית, רצונך הוא להיות אחד עם רצוני. כדי שהדבר יתגשם עליך תמיד לרצות מה שאני רוצה, ותמיד לרצון את אשר אני רוצה. כאשר ילדי מחזיקים ברצונותיהם, אף אם הם רצונות לטובת אחרים, רצונכם האנושי, שנוצר על ידי אלוהים ולכן הוא צריך להיות מכובד, יכול לשמש כמכשול. גם כשאחד רוצה טוב לאחר, זה לעיתים קרובות קצר-טווח ולא הטוב העליון. זאת כך, כי בני אדם אינם יכולים לראות לחלוטין ואינם יש להם החכמה והמדע שיש לי. אף אחד אינו יודע את הסודות הפנימיים של נשמת האדם ולכן לא תמיד גם רק יודעים כיצד להתפלל. זהו הסיבה שבגללה הטוב ביותר לבקש שרצוני יהיה לעשות. הגשת בקשה. הביאו הכל אלי, אך בסוף אומרים, 'אבל לא רצוני אדון אלא רצונך יעשה.' נתתי לכם דוגמה זו דרך צערי בגן. ביקשתי מאבי את מה שאני תקוותי ברצוני האנושי, אך התפללתי לרצונו של אביו לעשות ברצוני האלוהי. באנושיותי ובאלוהותי איחדתי עצמי עם רצונו. זהו מה שרוצה מכולם ילדי. אנחנו יודעים שהרצון של האב מלא, כי הוא ואני אחד. אתם לא ידעתם את רצון האב; אולם זאת היא הסיבה עוד יותר להתאחד איתכם באמונה, תקווה ואהבה לרצונו של אלוהים, שכן אדם איננו יכול לדעת הכל על כל מצב אך יכול לסמך על אלוהים בטובו והרחמנותו לעשות את הטוב ביותר; כי אנכי כולל אהבה וכולל אהבה היא."
תודה לך, ישוע, על הוראתך ומציגתי שאני מחזיק ברצוני עבור אחרים, כאילו יודע מה הטוב ביותר. לא ידעי, ישוע. אנחנו תודות גם לכם על אמירתכם שצריך להתפלל למה שרוצים (צריכים) והביאו הכל אלי, אך שהסוף תמיד צריך להתפלל לרצונך.
“כן ילדי. לפעמים קשה להבין שאף על פי שהמדבר והתופל לאלהים רצונו, הוא עדיין מחזיק ברצונו שלו. רוב האנשים אינם מודעים לכך שהם מתפללים בצורה זו. פעם נוספת אני מזכיר את מה שקורה בתוך הלב ולא למילים הנאמרות. השקיעו במחשבה על זה ילדתי. השקיעו מחשבה ובקשו ממני להראות לכם וללמד אותך להתפלל לפי רצוני. בכל זאת, כאשר אחד אוהב ורוצה הטוב ביותר לאחר, האם הטוב ביותר לנשמה הוא להגיע לגן עדן? כן ברור ילדתי. אתם כבר יודעים זאת ומתפללים לטובה הגבוה ביותר לכל נשמה ותפלו שירצוני יהיה בנשמות. ילדי הקטנים שלי, בתו באהבתי. התאמינו שאהבתי חזקה יותר ויותר טהורה מאשר כל אהבה אנושית. אז תתאמנו שרצוני, אשר פעל בשילוב מלא עם אהב�תי כי אני משולב לחלוטין ומלא אחדות עם אביו ורוחו, הוא לטובה הגבוה ביותר לכל נשמה. עם אמון מלא בי, אתה נותן לי (דרך הסכמת רצונך) החופש לעשות הכל לפי רצוני הקדוש, האלוהי והמפורש. האם אתה מבין ילדי הקטנים שלי?”
כן, ישו אני חושב כן. אף על פי שאתה אלוהים ויש לך החופש לפעול בכל דרך שתבחר, מכיוון שהרצון החופשי של בני האדם נברא בידייך, אתה כובד את רצוננו כך שאינך מפר אותו, גם אם יש לך הזכות לעשות זאת בשל העובדה שאתה יצרת אותנו. כאשר נתנים את רצוננו לרצונו הגבוה והמושלם של אלוהים, זה מאפשר לאלוהים לפעול ללא כל מגבלות. זה מושג קשה, אדוני, שכן אחד היה חושב שאתה פעיל ללא קשר לרצון שלנו, מכיוון שאתה אלוהים. אף על פי שיש לך לעבור נגד העקרונות שהרת אתם, אינך עושה זאת, כי אתה מושלם ואתה מאפשר לנו לגדול קרוב יותר אליך לפעמים דרך חטאינו וכשלויותינו. בסופו של דבר, כאשר אנחנו גדלים ונבגרים באהבתנו אליך, מתחילים להבין בדרכים קטנות מה זה לאמון ברצונו שלך. במהלך היובל הזה של רחמים, אדוני, תגדל כל אחד מאיתנו באופן אקספוננצילי באמונה, תקווה, אהבה ושמחה, ביחד עם רצונו הקודש שלך.
“כן, ילדי. אתה הסברת זאת היטב. אתה מבין את לימודיי. הליבו שלך קל יותר עכשיו?”
כן, ישו הוא כעת. אני מקווה שזה יישאר כך. אני פוחד שאנחנו מבינים זאת בעת היותכם בנוכחותך אך כאשר אנחנו נכנסים לחדר בית החולים (שם נמחק) ונראים את בלבולו, חוסר הבהירות שלו (או כפי הנראה), סבלתו שאשתרע על ידי תאבתי לריפוי מלא שליו. עזרי לזכור מה שאני מבין זאת עכשיו. עזרי להתפנות לחלוטין ולהתמסר לרצונו שלך. אני יודע שהרצון הוא אהבה מושלמת, ישו. עזרי לדעת זאת גם כאשר דברים לא הולכים כפי שאנחנו רוצה. אין לי יכולת להסביר מה אנחנו באמת משמעותי, ישו. אתה יודע את ליבי ואני אינני ברור או ביטוי, אדוני. אין צורך להיות כך, ישו כי אתה יודע מה אני רוצה לאמר לפני שאנחנו יכול להביע זאת.
“כן, ילדי. אני מבין הכל. רואה כל דבר. יודע את הכל. גם אני רואה בעיני אהבה וכל מה שראיתי בך הוא לטובה ולא לרעה. כוונותיך הן לטובה, עופרת קטנה גברית שלי. הכול יהיה בסדר. הכול יהיה בסדר.”
תודה רבה, משיח יקר. שוב ברכתנו עם זמן קצר בנוכחותך ללא אחרים כאן. זה ברכה, אדוני ואינה מתרחשת תדיר. תודה! אני מרגיש נוח לראות שהחבר שלנו (שם נשמר) כאן עכשיו. אנחנו שמחים מאוד לראות אותה.
יהושע, לעיתים חושב על הנפשות הקדושות הזקנות ואני עצוב שהאמא שלי נלקחה לגן עדן בגיל צעיר. איני שואל אותך ומשמח כי היא עמך בגן עדן. רק אוהב את הזקנים והזכרונות מה�ימים הרחוקים שאנוכי חפץ בטעות שהאמא שלי תגיע לגיל זיקנה, גילה טוב. היו לה גנים משפחתיים ארוכות ימים. גם מודע כמה זה אגויסטי לחשוב כך כשהיא נהנית מהמלוא הגן עדן. אין דרך שהיא רוצה להיות כאן לאחר חוויית הגן עדן. עדיין שואל את עצמי על טפשותי בחשיבה זו. (חיים ארוכים עבורה) החיים מאוד דקים, אדוני. דברים כמעט ולא מתרחשים כמו שאנחנו מצפים להם, ואולם רצונך הנורא משתלם ברמה מושלמת. תודה רבה, אדוני.
“כבשי הקטן שלי, תודה על פתיחותך ללימודי. אתה כמו ספוג שואב את מי האמת שלי. תשוקתך מלאה אותי בשמחה.”
אני שמח, יהושע. עכשיו, אנא שלח לי חסדים כדי להטמיע בכל מה שאתה מלמד אותי. (אנוכי רואה את ישוע חיוך. הוא יודע שהניסיון אצלי ...) טוב, אשתדל להתבסס עליך לספק זאת גם אדוני. אין ביכולתי לעשות דבר אלא אתה יכול לעשות הכל וכל דבר. יהושע, יש לך עוד מה לאמר לי היום?
“כן, ילדי הקטן שלי. הישאר זריז לסימנים הקטנים של החסדים שאני נותן לך השבוע הזה. התבונן, תפוס ויתן כבוד לאלוהים. אני אשקע חסדים עליך ועל אלה שאתה אוהב בשבוע זה. זכור את דברי ואתן הודיה ותהללה.”
ישו, אתה כבר נתנת לי מתנות מטוקטקות השבוע הזה. ראיתי (שם נמחק) מַגֵּר ל(שם נמחק) ולחוץ על ידו של (שם נמחק). ראיתי מאמציו לחלום אל (שם נמחק), שמלא את (שם נמחק) בשמחה בלתי צפויה. אלה מתנות יקרות לי, ישו. תודה שכבר הייתי שם כדי לראות אותן. אתה מאוד מחשבני, ישו. אנסה להיות מודע וזריז, אדוני. תודה על הכל שאתה נותן. גם המרה היא קדושה לי, אדוני, כי כל הטוב בא ממך. עםך, ישו, המתוק תמיד עוקב אחר הממרח. תודה, אדוני.
“כבשי הקטנה שלי, התיר לי להיות רועה אמיתי לך. הלך אחרי שם שאני מוביל ואל תשקול לאף רגע אחד, כי אנוכי אוהב אותך ואינני מוביל את צאוני, אף אחד מהם, לשווא. בתוך אמון בי ובעת שיש קושי ללכת אחרי בגלל חולשתך הגופנית וסבלותיך, אני אשא אותך.”
אנחנו סומכים עליך לשרתי אותי ישוע כי אף שהלב שלי רוצה ללכת אחרייך ואחריך בלבד וגם כשאתה קורא לי ואני שומעת את קולך היפהפייה בלב, אין לי כוח להולך אל המקום שאתה רוצה לקחת אותי. אבל אם תשרתי אותי אז אנחנו נלך לכל מקום שאתה תרצה, ללא קשר לכמה מסוכן הדרך. אם תשרתי אותי אז זה לא חשוב כי אני עמך ודרכים נעשות קל יותר כשאתה מנווט. אין לי צורך לראות את הדרך אדוני. די לי לשמור על מבטי אליך. ישוע, יש פעמים שאיני יודעת כיצד או איפה אנחנו הלכנו בדיוק. זה כאילו הייתי מחזיקה בך בחיים ואף עם רכב ההרים הרוסה, אנחנו הגענו למקום הנכון. אתה מפתיע ישוע. אני מרגישה שאנחנו חולפים על החיים עם מסיכות אך somehow אנחנו עוברים דרך וידעתי כי זה בגלל ששרתה אותי. תודה אדוני על הזמנים (רבים, רבים) ששרת אתה אותי לביטחון. הללוהו אדני.
“אנשאה אותך ואנשאה כל אחד מילדי. הכל שצריך זה אמון. בקשו ממני ילדתי ואנשאה אותכם. אוהב אתכם ילדים אורי. אהבתי אותך. אני אוהב את כל ילדי, גם אלה שלא בחרו בי עוד. פתחו את לבכם לרועה שלכם. אנחנו אהב ואשמור עליכם לנצח אם תבקשו ואתם פותחים את לבכם אלי.”
“ילדי אור, יש חושך רב סביבךם עתה. אין אני מודיע לכם דבר חדש, אנכי יודע אך רצוני לאשר אתכם במצפוניכם. יש חושך; חושך נרחב שדומה שלא יהיה לו קץ. אנכי האור. אנכי חדיר בחושך ו כמו השמש בוער הערפל, אורי יגרום לחושך ליעלם. הזמן קרוב לשוואת החושך, אך הוא טרם הגיע עדיין. תהיו מונחים, כי הזמן מתקרב. בעוד זאת, אנכי סומך עליכם להביא את אורי. רואה אני זה האור, הקרניים הקטנות היוצאות מיילדיה הנאמנים שלי, חדרים בחושך וזוהרות לשמים. זו נראית לי ולכל אלה בשמיים, במיוחד כאשר ילדי נאמני מתקבצים ומשתתפים בליבם בתפילה. קרניים אור עולות לשמים כמו קטרת. תפללו ילדי, כי תפילותיכם, אהבתכם, מעשי חסד שלכם ממש משנים דבר. אנחנו נאגד את כל אהבתכם ונתקבץ תפילותיכם ואותן קרניים קטנות ייתחדו עם האור הגדול והחזק שבא מהאהבה שהיא אלוהים וחושך יעלם, ילדי. התהליך מתחיל אך הסערה תחל ראשונה ובראשיתה.”
“סופה מתחילה תחילה בעננים אפלים, אחר כך הרוח מאיצה ויכולה לפעמים להיות מאוד אלימה. השמיים יהפכו עוד יותר כהים ואם זה מאוד כהה, ברקים יפים מוארות את השמיים. הברק הוא קצר, אך הם מדגימים את עוצמת האלוהים. אחר כך שומעים רעם ופעמים רבות נשמע כאילו כל החלונות בבתיכם יעברו, אבל לא. אז הגשם בא בשטפים ומטביע את הקרקע, לפעמים גורם לשיטפון, אך בדרך כלל רק בריכות גדולות. ילדיי, יש סופות שגורמות פחד ואנשים רוצים למצוא מחסה ומתפללים. לרוב, הם עוברים אבל אחרי זה האוויר יותר טרי והאדמה נקייה יותר. כך הן הסערות הרוחניות והזמן הגדול של הניסויים יביא את השיא של הסופה, אך תישארו נאמנים באמונתכם. בתקו בי. אהבו את שכניכם ונתנו להם מחסה על ידי הצגתם אהבה ואמון בי. היותו נמל ל אחרים בסערה. אחרי זה האדמה תטהר כמו גם הלבבות של עמיי. הארץ תשופר והחיים יוחזרו כפי שאלוהים רוצה עבור עם שלו. סבלו את זמן המעבר ילדיי, אבל לעשות זאת בשמחה. השמחה הזו תהיה נחמה גדולה לאחרים. אם אין לך שמחה, ביקשו ממני לתת לכם חסדים לשמחה. ראשית, עליך לפנות מקום לשמחה על ידי נתינת כל מה שעומס את הלבבות שלכם ומשקלו עליכם. תנו הכל לייסוס ואל תשאלו שאני מלא את הריק עם שמחה, שלום ואהבה. זה הכול שנדרש לעקוב אחרי: אמון, שלום, אהבה, אמונה ושמחה. אלה פרי רוח הקודש אך מתנות אלו צריכות להיות רצויות. המתנה רוצה לתת אבל הזרע לא גדל באדמה סלעית. פתחו את לבבותכם לי. חפשו אותי. ביקשו ממני לעשות את רצוני בחייכם היפים. השקיעו את אדמת הלב שלכם בתפילה. שמעו את קולי. רבים ישמעו את קולי בזמן הזה כי זה הכרחי שתעקבו אחרי קרוב, כך שלא תפלשו ליריב שהלך סביבך בחושך מחפש את נשמותיכם לאכולן. פתחו את לבבותכם לי, שכן אני אגיד לכם ואנחנו אותכם לביטחון של כיסא האימה של אם כדי לחכות לסופה בזרועותיה של אם. הכל יהיה בסדר. עקבו אחרי.”
תודה לך אדוני. תהילה לישוע המשיח, אלוהים אמיתי ואדם אמתי. תודה על היותכם רעינו, אדוננו, מושיענו ומלכנו. תודה על אם הקדושה והטהרה מריה שלך. אתה לא מחסר ממנו דבר, ישוע. תודה. אנחנו סומכים עליך, ישוע, ואנחני מבקשת אותך לשאת אותי כאשר אני חלשה מדי ללכת אל המקום שרגלי אינן יכולות להגיע אליו. הדרך שעליה אני עכשיו מסוכנת, אך בידיים שלך אגיע לכל מקום שאתה רוצה. אנחנו מבקשת רק שתיקחת אותי אתך, ישוע. לא תעזוב אותי לבדי. אל תשים את עיניך ממנו אף לשנייה אחת, אדוני. אין לי יכולת להישאר בחיים ללאך, אדוני, אבל עםך, אוכל לעשות מה שאתה רוצה. רק עםך, ישוע, כי אתה עושה זאת עבורי. תודה, ישוע חברי. אנחנו אוהבים אותך. (אתה עושה את העבודה הקשה!)
“ברוך הבא, ילדי הקטן שלי. לא אשאיר אותך אף לשנייה אחת. אשא אותך כאשר הדרך קשה מדי. אין אנחנו מבקשים ממך ללכת בדרך מסוכנת ללא שאתה נשא אתכם, כי איננו משתיקים ילדי לכישלון. אנחנו הרועה הטוב. אני מורה, שמור ומנחה אותך. הלכו אחרי. הכל יהיה בסדר. הוי מזומן, ילד שלי, לחסדים של השבוע.”
תודה לי, משיחי הקרוב. תודה.
“אני מברך אתכם שניהם בשם אבינו, בשמי ובשם רוח קדשי. הלכו בשלום ושמחה של מושיעכם. היו אהבה, היו חסד, היו שמחה.”
אמן ואללויה!