יום ראשון, 14 בספטמבר 2014

חג הגבלת הצלב.

האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקרבנית הטרידנטינית הקדושה לפי פיוס החמישי בקפלה הביתית בבית התהילה במלצ'ץ דרך כלי ובתו אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש, אמין. היום חגו את יום ראשון ה-14 לאחר השבועות, וכן את חג גבורת הצלב ביומו לפני חג שבע צרות מרים. במהלך המיסה הקרבנית הקדושה, המזבח הקרבני, מזבח מריה, הפייטה ובמיוחד דרך הצלב היו טבולים באור זוהר, מבריק וזהבי.

"מדוע, ילדי האהובים שלי," אומר האב השמימי, "קבעתי את חג גבורת הצלב לפני חג אם שמי. אשפר לך זאת ברגע."

האב השמימי מדבר: האב השמימי ידבר היום בבנו ישוע המשיח, הגואל ונושא הצלב.

ילדי האהובים שלי, ילדי האבות האהובים שלי, אני, האב השמימי, מדבר עכשיו ובעת הזאת דרך כלי רוצה, משמעתי ומתון ובתו אן, שממעט בכל רצוני ואומר רק מילים שאינם ממני.

אתם ילדי אב האהבה שלי, אתם האהובים עלי, אתם אוהבים את בני ישוע המשיח ואתמים אוהבים את הצלב שלו שמגיע אליכם. אתם הגאולים שהקבלו את חסד הצלב. אתם, צאן קטן שלי האהוב, אתם, תלמידי האהבה שלי, רק אתם הולכים בדרך הקשה הזו, הדרך הקשה ביותר של הצלב. אתם קיבלתם את הצלביכם מאהבות. אתם לובשים אותו לא מתוך חובה אלא מאהבות. שוב ושוב שואלים את עצמכם: "מה עלי לעשות? מה עלי לעשות כדי ללכת בדרך הקשה הזו, דרך הצלב?" בני ישוע המשיח הלך לפנייכם בדרך זו הקשה ביותר. זה לא אומר שאתם חייבים לקבל דרכה של צלבי, לא, אלא שאתם מקבלים אותה ברצון - מאהבות, כי אתם מרגישים בלבבכם מה הצלב משמעו לכם: אהבה על אהבה, חסד על חסד ונאמנות עד הסוף. אתם אומרים, "אני נושא את צלבי כפי שהאב השמיימי רוצה ממני. אני אומר כן לצלבי גם כאשר הוא נראה לי כבד מדי. לעיתים קרובות לא מבין זאת, כי יודעתי שהאב השמיימי תמיד טוב אלי, כי זה לא חייב להיות שידעי למה אנושא את הצלב הזה עכשיו, אלא שאני אומר כן מלא לכל דבר, שאני נותן עצמי לגביע הקרבן של האהבה.

בכל קדושת המסה של הקרבן, בני הכהנים שלי שמשרת אותי, נותן את עצמו לכוס הקורבן הזו. וגם צאנך האהוב גם הוא נותן את עצמו לכוס הקורבן הזו. זה מביא ברכות, ילדי אהבתי, ברכות וחסד לכל העולם. ואתה, ילדה שלי, כמובן שקיבלתת את החסדים הגדולים ביותר כי קבלת את הסבלים הגדולים ביותר גם כן וקיבלת חסדים אלה כדי לסבול זאת. בני ישו המשיח סובל הכל בך. לעיתים קרובות חשבת שצלבך שלך כבד מדי, לא תוכל לשאת אותו בכוחך העצמי. אבל אז אין עםיך ישו המשיח האהוב ביותר שלך ולקח את צלבך? ואם אם אמא שלך האהובה יותר אחריך ולאומרת, "ילד יקר לי, אנא אימה שלך בכל מקום. השכחת שבאתי תמיד בסבל הגדול שלך? השכחת שאמה לא יכולה לראות את סבלו של ילדה שלה ללא סבל עצמי?

אם האלוהים מדברת: ואני, אם השמים, כמה צריך לסבול עבורכם כל אחד - על הצלב שלך? האם אמרתי פעם "זה הופך להיות יותר מדי לי" כשעמדתי תחת הצלב של בני? לכם, ילדי מרי האהובים, עמדתי תחת הצלב ואמרתי כן גם אז כאשר בן יחידי, בן האלוהים, נלקח ממני. האם התאבדתי שם והאם אני מתאבדת בסבל הגדול ביותר של הצלב? לא! אז ביטאו את אהבתי הגדולה ביותר לבני.

האב השמימי ממשיך: וכך זה עםכם, ילדי האהובים שלי. כאשר צלבך הופך להיות כבד מדי, אהבו את בני ישו המשיח באהבה גדולה יותר. אז תיקח אותך אם ואת תחזיר לבן, ישו המשיח. הוא בא אלי, האב השמימי, עם צלבכם ומשאיל אותי לסלוח על חטאי העולם כולו. הוא סבל הכל, לקח הכל על עצמו כדי לפדות אתכם מצלבך שלכם. מבינים זאת, ילדי האהובים? זה אומר אהבה מעבר לאהבה.

אני רוצה לראות פעולה, יקירתי. לעיתים נבדוק אותך. לעיתים אתה במבחן הגדול ביותר ואינך אף על פי כן מודע לכך. לא רק דברים ריקים אלא מעשים צריכים לבוא אחריהם. האהבה מתגלה במעשים כאשר אני שם עבור האחר, כאשר אני מראה: "אני חושב עםך. אני עמך בסבל זה וסבל זה. אין אנחנו משאירים אותך לבד. אני אשיג את דבר זה ואת דבר זה עבורך, כי אני מחשבתי בלבי שזה קשה מדי עליך. אז אני עומד לצדו. זו האהבה, יקירתי ילדי אב. אני רוצה שהראתם זאת ממך, כי אתם החיל. אל תשתכחו מכך. חיל זה ליתן כבוד לאב השמים בכל דבר, לעסוק באהבת שכן, להמיר לאהבת האלוהים ולשאוף לאהבת אויבים.

כן, זו הדרך הקשה ביותר עבורכם, יקירי. אם איני אחזיק אתכם, תכישלו - תכישלו בצורה מרה. אתם ומתמידים דבר קטן, כלי קטן לי. אך אתה יכול להוכיח את האהבה שלך על ידי אהבת שכניך במידה יתירה. זה מביא לאהבת האלוהים על ידי הוכחתי שאתם נושאים בצורה מלאה וברצון את הצלב שלכם, אשר משרת את ישועתכם, ולא זורקים אותו אלא סובלים אחד עם השני באהבה בכל חולשותיהם, ואינך מתפטרים, אלא מתחילים להילחם מחדש. אז, כאשר זה קשה, כאשר זה נעשה בלתי נסבל עבורכם, אז אהבו בכל האהבה שלכם. לעיתים אינכם מבינים את אהבתי כי אין אתם רוצה להבין אותה.

החטאים השבע הגדולים, אתם יודעים אותם, ילדיי האהובים. אם לא הייתי מלמד אתכם בשבעה החטאים הגדולים הללו, אז גם אתם תכשלו, כי אתם בנים של אדם. גדלתם להיות בני אלוהים, כי אני אוהב אתכם, כי בחרתי באתכם, נבחר כדי שיוכלו לצאת מהמודרניזם הזה. ראשונה היה עליכם להבין את אהבתי. ראשונה היה עליכם ללכת בדרכי עם כל ההשלכות, לעזוב הכל מאחורי ולתמיד לא לחשוב על כבודכם. כי אז, כאשר תחלו לחשוב על כבודכם עצמך, גאווה תהיה בלבכם. גם אתם אינך מוגנים מפני עצלות וגם לא מזעם.

תמיד צרו לעין אהבת אם שמיי שלי. מחר היא חוגגת את חג השבע כאבים. גם אתכם חייבים לחוות כאב זה, כי אתם ילדיה של מרים. חרב הכאב תעבור גם בלבכם כי אתם משתתפים באהבת האם הנברכה. אל תשכחו לאחוז יד אמאתכם בחזקה כדי שתנחה, תדריך ותצור אותך. היא עושה הכל מתוך אהבה לכם.

וא כך רוצה לברכות אתכם היום עם צלביי, כי בצלב יש יישוע. זכרו זאת כאשר תקבלו את הצלב שלכם. ואז מה תאמרו? האם אז תאמרים, "כן אבינו, צלביי חשוב, לא צלב הזולת"? צפו בעצמכם ושרשור שוב ושוב. אז סבלו בצלב בשקט, ברכות ורחמים ולא תהיו גאויים בעצמך.

אביי השמיימי אוהב אתכם ללא גבול, ובזה חונן אותכם עם כל המלאכים והקדושים, במיוחד עם אם שמייכם הקרובה לבבכם, בשם האב ושל הבן ושל הרוח הקודש. אמין. אהבת הצלב תזרום דרךכם היום בדרך מיוחדת מאוד, כך שתרגישו את אהבה זו לצלב שלכם בלבכם. אמין.