יום ראשון, 17 באוגוסט 2014
יום ראשון עשרה אחרי שבועות.
האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקרבתית הטרידנטינית על פי פיווס החמישי בקפלה הביתית בבית התהילה במלצץ דרך כליו ובתו אן.
בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. המזבח לקרבן והמזבח של מרים היו מטויחים באור זהבי.
האב השמימי ידבר: אני, האב השמימי, מדבר עכשיו ובעת הזאת דרך כלי רצוני, משמעתי והכנעתי ובתי אן, שממעטה בכל רצוני ומחזירה רק מילים שיוצאות ממני.
ילדי יקרי, ילדיו היקרים של האב, מאמיני היקרים, עולי הרגליים היקרים מקרוב ומרחוק והקבוצה הקטנה היקרה במלצץ וגוטינגן, אני, האב השמימי, אתן לכם כמה הוראות דרך הודעתי הזאת.
כן, ילדי יקרי, שמעתם את הבשורה. בני הכהנים שלי היום הם הפרושיים. הם מיקמים עצמם בצעד הראשון ומאמרים: "זה אנחנו ואלו האחרים. מה יכול אחד לעשות לנו כשאנחנו בשלטון? אינו צריך את השליחות הקטנות שנשלחו על ידי האב השמימי, כי אנחנו אומרים הכל שצריך לאמר. לקחתנו את הסקפטר." במיוחד הרשויות חושבות שהן באמת אמונה. הן מלמדות כפירה ושגיאות אמונה.
ואתך, ילדי הקטן שלי, את השליחה הנרדפת והנדחת ביותר. עליך לסבול מהכאבים והמחלות הגרועים ביותר. הם ממשיכים לדחות אותך ואינם מאמינים שדרושות הודעותי לעולם דרך כלי זה. האמא השמיימית בוכה על בניה הכהניים, שהם מתנשאים בגאווה מעל האחרים, כי אומרים: "אנו המומחים והשליחה הקטנה הזאת, אנחנו משמיטים אותה לצד, כי היא מלמדת כפירה והיא של השטן.
כן, ילדי האוהבים, כך אתם מונחים. לכן גם אני, האב שמימי, נידון ורדוף עד היום בשליחי, אף על פי ששלחתי אותם אליכם, ילדיה הכוהניים האהובים שלי, כדי שתוכלו להכיר מה זה אמונה. איפה נמצאת האמת היום? הייתם עדיין יכולים לזהות את האמונה הנוצרית-קתולית והאפוסטלית האמיתית או כבר תלויים כך בפרוטסטנטיות, באקוומניזם וכפירה? אין שארית מכנסייה אמתי. הכל הושמד. האם לא חייבני לבנות מחדש את הכנסייה הקתולית שלי ולהכריז שנית דרך בניה הכוהניים האמיתים שלי, שהם משמעתי? הכוהנים, שבתקופה המודרנית היום אינם משמעתי, ורבים מהשליחים שלי עדיין נוטלים חלק באכילת הלחם הפרוטסטנטית.
כן, יקר לי נוצרי ש., גם אתה טועה. גם היום עדיין מאמינים שהרי אפשר לדחות את הזבח הקדוש האמיתי של המסה, כי הרשויות מלמדות אותך אחרת. מצד אחד, חושבים שאותו רעה העליון נמצא בטעות ומלמד אותו גם כן, ומצד שני, מאמינים שיכולים להציג את חברות הארוחה שהוא מנהל כמסה זבח אמיתית. מה לומדים ממנה? לא תחשבו שהבני הכוהנים שלי פונים אלי בגביהם? הם אינם דואגים שאין עוד יכול להיות בנו ישוע המשיח בטאברנקל, שלא ניתן יותר להמיר אותו בזמני הארוחה המודרניים. רק במסת הזבח הקדושה האמיתית הוא יכול להימר על ידי בני הכוהנים היחידיים האמתיים שלו. הם עדיין חושבים שהם השיגו שליטה והחזיקו את הסקפטר בידייהם. הם יכולים לשנות הכל לפי רצונם ומשפטם. כל דבר משתנה והמסה הזבח הקדושה האמיתית לא מופיעה.
רק בני הכוהנים היקרים שלי כאן במלץ, עם אותם אתה, צאוני קטני הצאן בגטינגן, מחוברת בטלפון, חגגו היום המסת הזבח האמיתית, יום ראשון זה. תודה, תודה, שמסת הזבח שהחגגת היא באמת, באמונה האמיתית, באמונה הקתולית האמיתית, ולא בדת העולם שהוכרזה היום.
רבים מבני הכוהנים היקרים שלי נמצאים בכנסיות המודרניות וחושבים שהם חייבים להמשיך ולעקוב אחר האמונה השגויה הזו. בקרוב תראו שאני מפרד אתכם כולם ממודרניזם זה, כי הוא מלמד טעות עוד יותר ויותר עמוק. התעוררו סוף כל הסופות, בני הכוהנים היקרים שלי, וחושבו מה שאתם מכריזים. האמינו שהכנסייה המודרנית נהרסה לחלוטין על ידי הטעות והחוסר באמונה ברומא, בוותיקן, על ידי הנביא השקרני הזה שכבש את הכיסא הקדוש וחשב שהוא יכול להחזיק את הסקפטר בידו. רבים מהנזירים וקהילות הדתיות פונים ממנו. ובעודם חושבים שהם מלמדים את האמונה האמיתית כשהם מנהלים חברות ארוחה.
העלוּ, יקירי, שאתם תִכָרְתוּ תַחְדּוֹל לָהֶן כָּזֵה. אתם מַשְׁחִיתִים גַּם אֶת-כְּנֶסֶתִי. הַכְּנֶסֶת הָאֱמֶת, אֵיפוֹהִי? רְאוּ לְאִמִּי כַּמָּה שֶׁדּוֹלֲקָה עַל-בְּנֵיהָ הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר רוצת לְהַחזיר אוֹתוֹתִי, האב השמיימי, אבל באמת. אך לא תוכל לעשות זאת, כי הם אינם שומעים לי, האב השמיימי בתוך התלת-אחדות, ומשום שהם אינם אוהבים אותי, האב השמיימי, וגם מכחישים את הבן ישו המשיח, סוררים, משום שרוצים לשלוט בעצמם. מה קרה לה? הַשָּׂטָן. שטן פועל. הוא רוצה להסית כל בני הכהנים שלי. וזה עושה זאת בהצלחה. הם הפכו לגאוותנים והם אינם מאמינים שהזמנים אלו של משבר אני צריך לְבַיאָת מַלְאֲכַי לַחוּק שיהיו רגישים: אנוכי ה' האדון על כל העולם ואנכי מנהיג את כנסתי החדשה ביד ברזל. אני קורא לבני הכהנים שלי לקדשות ולבחרם מחדש.
אתם, כוהני, שבאמונות המודרניות, אני בקרוב אכרת אתכם עד כדי כך שתצטמצמו לסקטה קטנה. אז ישאלו המאמינים: "איפה היא? בָּאתִי לַכְנֶסֶת הַזֹּאת כׇל שַׁבָּת וְלוֹא רגשתִי שֵהָיוֹת מוֹדֶרְנִית וְשֶכֹּהֲנִים לימדוּ אוֹתוֹתִי תַעֻמֹות. גם אני לא סרתי, משום שָחַשתִי שדַי לִי לְבוא לַכְנֶסֶת הַזֹּאת כׇל שַׁבָּת וְאַחר-כּן לא עוֹשֵׂה חטאים קשים. דַי לִי לִהְיוֹת קָתוֹלִי ולעיד על אמונה זו".
לא, אהובי המאמינים, זה לא יכול להיות מספיק. אתם לא יכולים לאהב אותי במודרניזם. אתם לא יכולים לאהב אותי באותו סעודה של חברות. בסדר הזה הפופולרי במזבח הפופולרי, הכוהנים מחזיקים את הסעודה של החברות ומאותה עת הם מכריזים עלכם האמונה השגויה. אף על פי שאתם מרגישים שהדברים הולכים לרעה כל הזמן, אתם עוד מאמינים: "אנחנו באמת, אנחנו יכולים לחיות כך, כי אנו עושים הכל טוב מאוד. אנו עושים את הדבר הכי נדרש ואז זה מספיק לנו, כי גם צריך מנוחה, כי אנו עבדנו קשה כל חיינו ולכן אנחנו פונים כעת לכנסייה הזו, כי אלו הם הכוהנים שמאמינים. ואם הם מגנים את האמונה השגויה, זה אחריותם ולא שלי, שאני רק מאמן באותן הכנסיות המודרניות."
אחריות עצמית, אהובי המאמינים, אתם חייבים להראות! אתם גם צריכים להוכיח ולעדות שאהיה האב בטריניטי - האב השמיימי, שרוצה לנהוג ולהנחיל אותכם, כלומר לכנסייה האמיתית. אם הכנסייה, האמא של הכנסייה, האם השמימית, מחכה בארגשת לאבני כוהןיה, שצריכים וצריכים לחזור בתשובה, אחרת הם לא יגיעו לחיים נצחיים ויושלכו לתהום הנצחי, כי הם אף אחד לא מבינים. הם יותר לא מרגישים כלום כי הם סרו כך הרחק מהאמונה האמיתית שהם חושבים: "מה שאנחנו מכריזים חייב להיות באמת, כי אנחנו הסמכות שמקבלים הכל, ואלה המאמינים הקטנים, הם תמיד איבדו אותנו ויאבדו אתנו. כך זה יהיה, כי אנחנו יכולים לעשות כל דבר. כבר זמן רב שאנחנו ניתקתם את בגדי הכוהנים ולכן אנו חיים בעולם והעולם מאמין לנו. העולם מותר לו לשדוד אותנו ברצונות שמאפשרים לרדוף, כי אנחנו ונתרשמים, תלמידינו, ואנחנו מבטאים על אחרים."
זה כך נראה, ילדי האהובים שלי, צאנך הקטנה והנאמנים שלי, אתם שמתפללין, אתם שהקריבו עצמכם, ואתם שקוראים תיקון לכהן שלי, כי אתם חוכים איתי בארגשת שא הכל ישנה בכנסייה החדשה הזאת.
כן, ילדי האהובים שלי, יש לי הכל בידיים. אך זמן ההפיכה לכנסייה האמיתית נקבע על ידי, אב השמים, לפי תוכניתו. אתם לא יכולים להבין זאת. זה מורכב כל כך שאני, אב השמים, לא רוצה לספר לך. אתם לא צריכים לחשוב על זה, אלא להתאמן ולהאמין שאשנה הכל ברגע אחד, שלא תצפו לו, אבל יבוא מאוד מהר.
בני הכוהנים שלי, קורא לך פעם נוספת, חזרו אחורה, כי קראתי את הקטן שלי כדי לספר לכמה כהנים בטלפון שאתם מסלחין להם על הכל שהם עשו לך, כי זה מה שעשו לי. חלק מהם שמחים על כך, אבל הם לא רוצים לשנות. חייב לעשות את השינוי, מאוד אחרת ממה שתוכל לתאר.
ילדי, ילדי האהובים שלי, תעזרו! זכרו שאני מוביל אותכם, שגזרתי אתכם מהמדרון הזה, שאני ממשיך לאהבתך ולחבקתך כי אתם חיים, עדים ומעידים על אמונה אמיתית. יותר מאשר אתם חיים וסופרים את זה קורבן, ללא גבולות היא אהבתי לכם ואף אהבתה של אםכם.
עתה האלוהות השלישית, האב, הבן והרוח הקדושה מברכים אותך. התאמינו באהבה! עדו על אמונה ועזרו עד הסוף! אמן.