יום ראשון, 8 בדצמבר 2013

יום ראשון בשבוע השני של העדוה. חג התעלות ללא דופי של מריה הקדושה.

גבירתנו מדברת לאחר המיסה הקורבנות הטרידנטינית על פי פיווס החמישי בקפלה הביתית במלצ'ץ דרך כלי ובתה אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש אמין. היום חגו את החג של אם התעלה ולאלת הניצחון. המלאכים היו נוכחים במסה זו של קורבן. הם נכנסו ויצאו בקפלת הבית במלצ'ץ וגם נכנסו לחדר החולה. המזבח כולו של הקרבנות ובמיוחד מזבח מרים היה טבול באור בהיר ומבוהק, כמו גם הילד האהוב ישוע, המלך הקטן של אהבה וכל הפסלים.

גבירתנו תדבר היום כפי שהיא דיברה אתמול: אנוכי אםכם האהובה, אם התעלה ללא דופי ואלת הניצחון. כך חגו אותי היום. ואשכר על הענקת הכבוד הזה בחג גדול זה. באהבתכם הלא מושלמת, אתם סוגדים לאהבה המושלמה, ישוע המשיח בתוך הטריניטי. אני עומדת לצידו כאמא ומרגישה עם אותו. שוב ושוב רוצה לספר לכם שאני חושבת על הכוהנים.

הכוהנים צריכים להתקדש לליבי הנקי כבר בהסמכתם. כך הם מוגנים, כי אני רוצה לקחת אותם תחת מעיל ההגנה שלי. הם שייכים לי ונסעו למרחק מממך האימהית השמימית. גם אני לא נזכרת עוד. הפסלים מועטים הנמצאים שם שיהיו זכר להם שהרבה חגים מריםיים לציין במהלך השנה. אך, אלאס, הם שכחו זאת. הם אינם רוצים להתקדש לליבי הנקי. אני רוצה למשוך אותם אל לבי ולהסמיך אותם גם לב לבן של בני בטריניטי כי הוא רוצה להנחיל אותם לאב. היום, בחג ההריון ללא חטא, הם צריכים לזרק עצמם בזרועות האב ולחבק אותו כי הם זקוקים להגנתו, והם גם זקוקים לעזרתי. בכל מצב אני רוצה להיות לצידם, שכן אני אחרי הכל אם שלהם, אם שמימית שלהם. ואיזו אם לא תסבל כאשר ילדה שלה טעה? פעמיים ופעם נוספת אני רוצה למשוך אותם אלי וללחוץ אותם ללבי ולתת להם את האהבה האלוהית והזרימה לתוך לבם. זרם האהבה יושיע אותם לחגוג את הקורבן הכי קדוש של המסה.

האם זה לא דבר גדול כאשר בני ישוע המשיח נותן את עצמו על מזבחים של קורבן לכל האנושות המאמינה? הוא רוצה לתת את עצמו להם שוב. הקרבן של הצלב מתחדש במזבח הקרב. הכהן המאמן נותן את עצמו לחלוטין. הוא נותן את עצמו לישוע המשיח ונושא לו בתוך ההשתנות הקדושה. ממנה הוא משאיר כוח. וכח זה לא עוזב אותו בלעדי בזמנים קשים. האמונה השגויה, בני הכוהנים היקרים שלי, צריכה להיות מזוהית. אם הקרב האמיתי אינו מצוין עוד לפי האמונה הקתולית בטקס הטריידנטיני על פי פיווס החמישי, הוא כבר לא תואם את האמת. גם השבעה הסקרמנטים חשובים מאוד. צריך לשמר אותם, צריך לציין אותם. מה סקרמן גדול זה הוודאות הקדושה, שמביאה בתוכה להכיר מחדש ולחזור על החטאים והקבלת הלחם השמיימי, הקומוניון הקודש. מה הודייה אתה חייב לרגוש, בני הכוהנים היקרים שלי. האם שכחתם את בני ישוע המשיח? הוא לא פקד על לביכם פעמים רבות? האם פתחתם דלתות הלב הגדולות שלכם כך שיהיה יכול להיכנס? לא! אתם סירבתם לו. למה זה, בני הכוהנים היקרים שלי? באמונתך. אני כאן עבורכם. האם צריך שאעזוב אותכם לאחר בחירתכם? כי אתם הבחורים, הכהנים, שהקרתי עם ברכת הכהונה. הזיהוי הזה ייחודי. הוא מחזיק בסוד הגדול. אתם יכולים לרגוש מהסתכלות על סודה גדולה זו של השינוי, כי בידיכם בן האלוהים, ישוע המשיח, יכול להשתנות. אני, אםכם, נוכחת ומאפשרת לי לצפות בזה ולראות כמה זה סוד גדול - ייחודי. הוא לא יכול להיות יותר גדול. הסוד הזה נשאר לנצח.

בני יישו המשיח הקריב עצמו למענכם כולם במותו על הצלב. הוא לא סרב לאביו כי רצונו היה להציל אתכם מכל חטאיכם. אלה אשר מוכנים מקבלים את החסדים של האב השמימי ואת חסדי הזבח הקדוש. באלטרות הזבח מתרחש הסוד הזה. כהני זבח תהיו, יקרי לי, וזה אני עוזרת לכם, אנכי אםכם השמיימית שאינה יכולה להיות פועלת שום דבר כי היא אוהבת את בניה הכהנים. רוצה להגן עליכם. רוצה לעשות מכם משהו ממש גדול. הבחירה הזאת שקיבלטם היא ככה גדולה עד שלא תאמינו זאת בעצמכם. צריך להיות מודעים לכך ולקום למען העובדה שהזבח הקדוש יהא והיה הגדול ביותר בחייכם. כח הסעודה הקדושה לא יחלש. תאהבו את בני אוהבים ואחזו בו בהשתנות הקודש. לבבך ישתלב עם לביו. זה הדבר הגדול ביותר.

האם אינני גם מאוחדת עמכם, כי בני הוא בשר ודם שלי? האם אין לי לסבול כמוהו, מהמשבר הכהני הזה? אף על פי שנתנו לכם הכל במתנה, אתם נכשלים. אינו זה צער לאמא שיום כבוד שלה היום והיא נחגגת כתקבלנית בלתי נראית? עם לב בלתי נראה באתי אל לבבכם השחוקים ורוצה להתחבר עמכם. ההתחברות הזאת תהא עמוקה וקרובה. למה, בני הכהנים האוהבים שלי? כי היא אמיתית ומתאימה לאמת המלאה. אתם תקראו באמת זו. אל תשתיקו עוד מאחורי אשליה. הודה בחטאותיכם. זה הפך לחרפה.

ואיזו אמא לא רוצה להנחיל את ילדיה אל האמונה הנכונה, לבן שלה ישוע המשיח, אותו היא ילדה. כהנים ייחודיים תהיו - מאוהבים, חסידים, סבלים, נעים, נתנים באהבה הגדולה ביותר. תהיוו כהנים משתחווים שמתכופפים על ברך לפני הקודש הקדוש ומשתחוים לו. ישוע המשיח מבט אליך בעצם הקדש. המביטתו מתקשרת עם המביטה שלך. האם אתה יכול לראות אותו? האם עדיין יכול להיות לראות לעיניו היום, כשכנסיית המודרניזם נמצאת בבהלוק ובעקרון שגוי? אתם צריכים להיות לו, ישוע המשיח. בטחך תאב בקנה מידה העמוק ביותר של אמונה באל האחד הישר והקדוש השילושה אשר אוהב אותך. גם אתה רוצה לאהבהו, אך הקיר עדיין בין לך לביניו, כי חסר ממך לא רק אמונה אלא גם הודאה בשקר ושקרים וחרפות קודשיות.

אני מדבר גם אל שני אלו שעתה בראש כראשי הרועים. אני פונים אל הנביא השקר. האם תוכל לראות ברור לעיני ישוע שלך אם אתה עוזר למנוע את סעודת הקרב הקדושה, כמו שהיה עם הפרנציסקנים של הבתולה ללא דופי ואולי אחרים שיעקב אחריהם? האם יכול להיות לתשובה על זה, בני הכהן היקר? אינו גם לי? לא נבחרת אף אתה? הלא זיהת וחרו בחירה זו? ועתה אם תאמי השמימה רוצה לעזור לך למצוא את הדרך הנכונה שוב ולחיות באמונה האמיתית. אנוכי מבקשת ממך לחזור, גם אתה, בנדטו היקר! לא יכול להיות בראש, כלומר, לכהן בתפקיד הרועה העליון ובעת ובעונה אחת לקרוא אמונות שגויות. זה סתירה. כשאני אוהבת, אני מאהבת לחלוטין ובאהבה זו אני מוחדת עם אדוני היקר ישוע המשיח ומוחדת עם אם הקדושה שלי שהיא מנחילה אותי שם. אנוכי מחכה לתשובתך ואני רוצה להנחות אותך חזרה אל בני כי כמוהו ידע, הוא אהבה ואהבה לעולם לא מתרמית. היא מצפה רק לטוב ביותר. תמיד צופה להפיכה. הפיכת זו תהא הפיכה מלאה.

אני חוזר על עצמי פעמים רבות, ילדיי האהובים של מרים, בנים אהובים של כהנים. מה אם לא תסבול כל אמא במצבים כאלה ותחפוץ לדבר לילדיה ולבקש, לכפר, לזבח ולתפול עבורם? בגלל שאני אוהבת אתכם כל כך הרבה, לבי כבד ומלא צער, כמו לב ילדי שלי הקטן שעתה עובר עליו כפורים קשים. אל תאבדו תקווה, ילדיי האהובים, ילדי מרים, כי אם לא אמאך, הבתולה הנקייה, לא תעזוב אותכם. היא עםכם, לצידכם ובתוככם. היא נושאת אתכם בזרועותיה. היא רוצה לשקול אתכם וייבש את דמעותיכם. אלה גם הן דמעי שלי שבאתם בוכה, שמזליפים בשעת הבלבול הזו. כן, זה כך.

אין מי שיודע איפה למצוא את האמונה הקתולית האמיתית. אליה הלכה, לאיזה היא פנתה, איפה היא יכולה לחפש אותה? בעולם הזה? בכנסייה זו? היא מוכרזת שם? הוא יכול להישבע לה בהכרת תודה? הוא עדיין יכול להטות את ברכיו לפני הקודש הקדושים כאשר הכהן פונה לגבו של בני, ישו המשיח? למה הוא טועם את בריכיו? לפני הכוהן, אבל לא לפני ישו המשיח. הוא בן האלוהים והוא רוצה להיות מסגוד. הוא אהבות, הוא כל-ידע, כל-כוח. אין דבר שנשכח על ידו. לכל מי שמקריא לו, יש לו מילה רכה, מילה חסודה. לא שכחה אדם אחד. הוא בתוככם, ילדיי האהובים. גם סובל אתכם, נשמת הכפר שלי האהובה. בלתי ניתנת לתיאור היום היא צערתך. אבל אם אמאך סובלת עימה. היא הולכת בדרך הצער עםכם, גם בחג הגדול הזה.

אני רוצה לתודה עלך שהעניק לי את הכבוד הגדול הזה ביום זה והכרתי כ"אם הנקייה המקבלת ומלכת הניצחון". כי גם לנצחון שלכם יהא בטוח. האם אתם מחכים לו? בלי ספק. רק אב בשמים יודע על זמנו. גם אני לא יכול לחלוק אותו עםך ולא ידעי כלל. רק האב לבדו יודע עליו. אך הניצחון יחול. לכן קורא אליכם: הגנו על עצמכם. ברחו לביתכם. שם תמצאו ביטחון, כי ישוע המשיח נמצא שם. בלבבכם אתה יכול למצוא אותו בשקט. ברחו לאלפי הבית. היום יש הרבה קהילות שהקימו אלפים ביתיים. שם נערך טקס הקרבן הקדוש במסורת הטרידנטינית לפי פיוס החמישי. לשם תעברו. שם תתפלל בירכים ותביט בקודש הקודשים. התפללו לקדש הקודש של המזבח.

ועתה אמא היקרה רוצה להתפרד ממך היום. בצהריים אתם תחגגו שעה תפילה מ-15:00 עד 16:00. כל אלה המאמינים ואותים באמת, מאהבים אותי גם רוצים לתת כבוד לבנו, יקימו שעת התפלה הזאת עבורי, כי הוא נתן לי לכם כאמא. הוא נתן את הדבר היקר ביותר לכם, אני. כך הרבה הוא אהבני ואוהב אותי כדי ליתן אותי לכם כ"אם האהבה", כ"אם כל הנצרות והעולם".

עתה רוצה לאשר אתכם, להגן עליכם, לאהב אתכם עם כל המלאכים והקדושים בטריניטי, בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקודש. אמן. המשיך להילחם עמי בקרב זה כי הניצחון יהא בטוח לכלכם. אמן.