יום ראשון, 22 באוגוסט 2010

האב השמימי מדבר לאחר המסה הקדושה הטרידנטינית וההתגלות של הסקרמנט המובחר דרך כליו ובתו אן.

בשם האב ובעזרת הבן ושל רוח הקודש אמין. שוב רבים מלאכים צברו אל קפלת הבית. הם היו לבושים בבגדים זהביים ונשאו עטרות דף על ראשיהם. הם סגדו לסקרמנט המובחר ברך וצירפו עצמם סביב האם הקדושה. המלך הקטן של אהבה שלח את קרניו חזרה לילד ישו.

האב השמימי: אנכי, האב השמימי, אדבר אליכם היום, יום ראשון השלושה עשר לאחר הפנטקוסט. אני מדבר כעת ברגע זה דרך כלי רצוני, משמעתי והכנעי ובתי אן. היא ברכמי ורק חוזרת על דברי. אין בה כל דבר ממנה עצמה.

יהודאי, צאני הקטנים, עדרי הצאן הקטן שלי, העולים הקדושים מקרוב ורחוק, ילדי הקטנים שלי, פרחת התלוי והסבל, אנכי, האב השמימי, רוצה להודיע לך היום את הוראותי, הנבואות שלי וגם דברי באמת. מעטים, יהדאי, עומדים עוד על הדברים שאפשר היה להכריז 6 שנים לפני כן. 6 שנים עברו מאז קיבלת דברי מהשמים ואלמלא 4 שנים עברו מאז שולחו לכל העולם דרך האינטרנט שלי.

כולם ומתוקן הם אמיתותי. לא 90%, יהדאי, אלא 100% זה אמתי. יש אמת המכילה 90% והיא 10% שקר? לא! אין כזה דבר. או זאת האמת או השקר. תבחרו, יהדאי שלי.

גם אנוכי, אב הכול, מתמיד לחכות לכן של בני הכהונה שלי, בדומה לאימה הקדושה, אם בני הכהנים, שממתינה גם היא לכן הזה. אך עד כה אתם ואני חיכינו לריק. איזו מספר נשמות מכפרות ציויתי ובחרתי, אב הכול, בזמן האחרון והקשה ביותר של אי-אמונה! הם מכפרים רק למען כהנותו שלי, שבני ישוע המשיח ייסד מחדש בפרח סבלני. היא עצמה לא תזדה את זה אם זה סבלה שלה או סבלתו של בני ישוע המשיח לבדה בה. כל מה שנסב בן פעם אחת יעבור בשנית בליבה, שכן כבר אמרה כן מרצונה לכך. היא העבירה רצון עצמי אלי, אב הכול. ואני עכשיו מנצל את רצונם החופשי שלהם.

לעולם לא אטיע אתך, פרחי הסבל הקטן שלי, מעבר למדה. תביאלי את הדרישות האלה שאני דורש ממך. מדוע, ילדי? רק כי הכוח האלוהי עובד בתוך אותך. הכוח האנושי נלקח מידיך, משום שאתה קרוב לחוסר כוחות. צרכיכם גדולים מאוד. אתה קורא לאבי השמים שלך ואינך רוצה להרגיש את קרבתו. הלוא הובטחתי לך, פרח התלוי הקטן שלי, שאני אהיה עמך תמיד, גם בעימותים הגרועים ביותר ובחיקויים הגרועים ביותר? לא תחוש אותי, אך אנכי שם. תחשוב שאתה ננטש על ידי כולם, כולל להקת האהבה הקטנה שלך, משום שהאב השמים רוצה זאת. אף אחד, אומר לך, אף אחד לא יבין את סבליך. אך אביך השמיים עמך והוא ישקע דמעותיך. (אן בוכה) בלילה הוא מוחק את טיפות הער מהמצח שלך שזרמו למטה. גם אנכי לקחתי ממך מנוחות הליל, משום שהן שייכות לי. תסבלי.

הלוא אמרתי לך פעמים רבות שאני דורש ממך, בלבד, את הסבל הגדול ביותר? הלוא הובטחתי לך שרק אני יכול לתמוך ביך, שכן אנכי חוגג אותך כשאתה סובל, כשאתה ממשיך לביטא את תפילת "כן" שלך לי, - כדי לנחם אותי? הוא סבל בתוכך, ילדי, - בני יישו המשיח לבד. זה הסבל שסבל בו פעם בדרכו הצלב, במיוחד בשעות גן השקמים. הוא סובל זאת שוב באתך. ואתה מיד מוכנה לסבול את שעות גן השקמים האלה. אלו הן השעות הקשות ביותר. אתה בסבל זה וממשיך להרגיש בודד וננטש על ידי כל בני אדם שאהבתם ושהיו יקרים לך.

הסתכל על בני - על צלבו! האם לא נטש אותו כל אחד? כאב בורא, הייתי חייב להרגיש גם אני את הנטישה הזו? האם זה לא פצע אותי כאב בורא לראות את בני יחידי סובל כך ולא יכול לעזור לו כי הוא רצה לסבל זה של גאולה כדי לגאל כל האנושות? הוא רצה לסבל. הוא הביע לי, אב בורא, את היכולת הזו. כאלוהים וכאדם הוא סבל. הוא צלב. הכל נלקח ממנו. ללגלות אותו, הם נתנו לו כתר הקוצים על ראשו.

כתר הקוצים מונח עליך, ילדי, כל יום חמישי על ידי בני. למה, אהובי? עבור בני הכוהנים שלי כתשלום, כי הם לוגמים את בני. הם מציגים לו תיאטרון. הם הפכו לפרושיים שבגדו בו ומצלבים אותו מחדש בכנסייתו, שאותה הקים. זה לא עוד כנסייה יחידה, קדושה, קתולית ואפוסטלית שלי, שהקים בני ישוע המשיח ביום חמישי הקודש. לא! היא נהרסה. היא מושמדת לחלוטין מהרעה העליון לכל הכהנות. אף אחד אינו רוצה לעקוב אחר בני היום באמת המלאה שאני מכריז עליה בכל העולם. אף אחד היום אינו רוצה לחדש את זה קדושה זו של זבח, לא בשלמות, ולא באהבה, כזבח הקודש היחיד, שלא מחובר לקומוניון של מודרניזם. הזבח הקדש הזה הכריזו עליו 'מסה חוץ-אורдинаרית'. האם זה יכול להיות כך, ילדי?

אן מדברת: לא! אבי האהוב, זה איננו נכון. זו אינה אתם אמונה ואתם רצון ואתם תאווה ואתם תוכנית. בנך נבזה. הם שמים אותו בצד. אחד פנה גבו אליו בקהילת הזמן של המודרניזם. גם אנוכי פעם שרתתי אותכם במודרניזם. היום יודע כי רק זה סעודה קדושה זו היא תקפה עבורך. ואתם מבקשים את בניכם הכוהנים. לא! אתם מראה להם את האמת. אתם שלחים את הנבואות שלכם לעולם, גילויי אמת בשלמות האמת. אך אינכם שומעים לאותה אמת. בןך צולב שנית. אחד עדיין חושב שעושה לכם טובה על ידי ביזוי ולעג לשליחיכם אשר הצוותם.

האב השמימי ממשיך: אתה, ילדתי הקטן, סובל בתוך חדרכך, כי כך רצוני. גם אתה, ילדי הקטנה, מחובר יומית לארבעתם מקבוצתה, עם כליי דורותיאה, בכנסיית הבית בגוטינגן. כל יום מתרחשת שם גם הסעודה הקדושה בשלמות האמת. אתם חווים זאת, צאני הקטנים, דרך הטלפון. אם משתמשים במכשיר טכנולוגי זה רק לטובה, אז זה נכון. זו הטכנולוגיה של היום שאנוכי משתמש בה לטובה.

לא התפללת גם את חג הקורבן הקדוש שלי בחדרך היום? לא היה זה חסד לך להיות מותר לחוות הכל ולשכב בלי יכולת despite everything? האם אביך השמימי תמך בך כשלא יכלת? כאשר אתה שוכב על הארץ, ילדי, אני קרוב אלייך ביותר עם כוח האלוהות שלי. רוצה להראות לכל בני אדם זאת ולספר להם שאנחנו מינהו ובחרתי אותך, פרחת הסבל הקטנה שלי, פרחת העוני שלי, לסבול, לחוות את כל סבל בנו ישוע המשיח בערפלות האדם. כמה חלש אתה ילדי, אבל אני אוהב אותך בחלשותיך, אז אתה כולכם שלי, כי נתת לי הכל, את עצמך כולו בהסגרה מלאה. אתה רוצה לשרת אותי ולא לרע.

כל יום בבית הקדוש שלי בקפלה בגוריץ, שכונה באופנבך שבה אתה גרים, חוגגים את חג הקורבן הקדוש, חג הקורבן של בני בשיטת הטרידנטינית בתמימות. כמה זרמי חסד זורמים על מקום העלייה שלי ויגראצבאד. האם אנחנו קובלים את זרמי החסד? לא! הם ימשיכו לבזות אותך ילדי, ויישארו לחפש בך משהו שייתכן ולא נכון. ואתה תמצא משהו.

אבל אני, אב השמים, הקמתי עתה את לוח השחמט שלי. אנכי דוחף את הכלים שלי כרצוני. הכל שבא בדרכי, שאינו באמת, מאניכו. אנכי, המלך, העשיתי את המהלך הראשון שלי. ואחר כך אני דוחף את מלכתי (האם המובחרת) קדימה. היא תעזור לי בזה. היא תקום לצידי בכל המסעים שאני חייב לעשות. ומשחקים אלה מכאיבים אותי. הרבה לא ברצוני. הייתי צריך לשנות את התוכנית שלי כי בני האדם ממשיכים לבזות אותי ולהצטרף, ללעוג ולהגיד על שליחי שאנחנו בחרתי בהם מאהבתי אליהם.

אתה, ילדי, לא תיפול. אתה תוכל לסבול הכל זאת. אם אני עושה את מהלכי כרצוני, אתה נלקח באמצע אלה המהלכים. אתה הולך עם כל צעד ותהיה סובל ותסבל אותו עם אותך. זה בני, ישו המשיח, שסובל ואזנחתך היא אזנחו, בידודך הוא בידודו, איבה ומוקר שלך הם איבתו ומוקרו. האם לא היה תמיד נבזה? היכן חדש לך, ילדי, שאני בני מושלף על ידי כל אדם ואשר הקודש הבשורה של המזבח כבר איננה מכובדת? אחד מזניח את רצוני ואמתותי, אשר אני נתן להם עכשיו מתוך אהבת האדם בזמן הנבואי האחרון, זמן הצרה גם הזמן לעוול.

כל דבר, ילדי, בני ממשיך לסבל בך. אתה לא תיכנע לזה החלשות. הכוח האלוהי אינו מגדיל את כוחותך האנושיים. הוא יכבה לחלוטין למינימום. לא כי כך תרצה זאת, ילדי, אלא כי אנוכי, אביך השמימי, קבעתי זאת בתוכניתי.

אתה תוכל לראות את הכנסייה החדשה הגלורית כאשר היא עולה. אתה תחווה את הכנסיה החדשה בגאון מלא כשכל דבר נגשם, כשתמול כל הסבל, דרך בני ישו המשיח, בך, ילדי הפסיון שלי. תתמיד! צא וישאר במקום זה כרצוני וכרצונך! אני יודע, ילדי, שיש לך את התשוקה ללכת לעיר הולדתה. נראה קשה מדי לך כאן במקום זה. אתה רוצה להימלט מכל הסבל. צפה במלאך השמן שלך, אותו אנוכי משים לצדך, הארכאנגל הקדוש לחיטיאל. האם הוא לא נתן לך כבר גביע הנחמה הזה? תתמיד! רק עוד מעט זמן ואתה תקום על זה. דרך קטנה אבנית זו עדיין לפני עיניך, אז אתה בגובה ההר הגולגותא.

אני הודיעתי לכם את כל הדרך האבנית הזו. זה לא יהפוך לקל יותר, לא, כבד יותר. אבל הכוח האלוהי יעלה תמיד ולא ירד, וההגנה של אביכם השמימי ואהבתה וטיפולה של אםכם השמימיה מובטחות תמיד. היא עימך כל יום, במיוחד כאשר ההלצות גוברות. אל תאמנו באנשים האלה שרוצים לקחת ממכם את מה שקדוש ביותר לכם. הראו את אמת אביכם השמימי. הוא עצמו הוא האמת, הדרך ואהבה.

אני אוהב אותך ללא מידה. במיוחד בעונה זו של סבלות, אנכי קרוב אליך ביותר. תתמכו את פרח צערי דרך אלו היערות הקטנים של אהבה ושלום. רוצה שמצאתם קבוצות התפילה האלה כדי להקל על סבלו של בני וגם על סבלותה של פרח הצליינות הקטנה הזו. היא סובלת ללא מידה וממתינה לעזרתכם ותמיכתכם.

ועתה אני מברך אותך, אוהב אותך, שולח אותך ומשמר אותך, בטריניטה עם אםי הקדושה, כל המלאכים והקדושים, בשם האב ובשם הבן ובשם הרוח הקודש. אמין. השארו באהבה, ביטחון ותקווה בכנסייה הקתולית החדשה! אמין.